Skip to main content
www.bilvavi.net
  • שו”ת?
  • חדש ממש!
  • עלון שבועי
  • שיעורים שבועי
  • ספרים
  • ארכיון
  • תוכן מוסבר
  • יצירת קשר
  • תרומה
  • ENGLISH

Search form

BILVAVI TODAY
  • הכרת הבורא
    • הקדמה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"א
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ב
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ג
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ד
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ו
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ז
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ח
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ט
  • הכרת עצמי
    • סולם של עליה
      • דע את עצמך
      • דע את נפשך
      • דע את הרגשותיך
      • דע את מחשבותיך
      • דע את דעתך
      • דע את דימיונך
      • דע את יחודך
      • דע את הויתך
    • דע את - כלליים
      • דע את חלקך-ותן חלקנו
      • דא את אמונתך
      • דע את ביתך
      • דע את ביטחונך
      • דע את גאולתך
      • דע את גופך
      • דע את ילדיך
      • דע את כוחותיך
      • דע את ליבך
      • דע את מנוחתך
      • דע את משפחתך
      • דע את עמך
      • דע את רעך
      • דע את שמחתך
      • שמחתך בפורים
      • דא את תורתך
        • דע את תורתך מושגים
        • דע את תורתך הדרכה מעשית דרכי הלימוד
        • תיקון דרכי מסירות נפש
  • התבודדות
    • ספר התבודדות
    • דע את נשמתך
    • המספיק לעובדי השם
    • נוספים התבודדות
  • 4 היסודות
    • הקדמות כלליות לתיקון המידות
    • ארבעת היסודות | הכרה עצמית
    • ארבעת היסודות שורשי התנועות הנפשיות
    • מבוא לארבעת היסודות מהספר דע את נפשך
    • ארבעת היסודות | מהות הכוחות
      • ארבעת היסודות | מהות עפר
      • ארבעת היסודות | מהות מים
      • ארבעת היסודות | מהות רוח
      • ארבעת היסודות | מהות אש
    • ארבעת היסודות | איזון כוחות הנפש השליליים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית עפר
        • תיקון עצלות ועצבות
        • תיקון עצבות
        • תיקון עצלות
        • תיקון כח הריכוז
        • הדרכה מעשית | עפר | שמחה
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | מים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | רוח
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש גאוה
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כעס
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כבוד
  • דרשות
    • קורונה תש"פ
      • קורונה
      • שער הנו"ן דטומאה
    • דרשות לציבור
    • עולם האישה
      • עולמה הפנימי של בת ישראל
      • דרשות שנות לנשים
    • על המידות
    • יסודות הכוחות
    • המיטב של בלבבי
    • דרשות בחו"ל
      • שיעורים בלאש אנג'לס תשס"ז
      • שיעורים בעזור נוי יורק, לייקווד,בלטימור תשס"ז
      • שיעורים ארגנטינה בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בברזיל בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בפנמה לפני ר"ה תשע"ח
    • שיחות התעוררות
    • בית היהודי
    • גאולה הפנימית
    • הדור שלנו
    • ניגונים
    • ערב רב
    • פניני תורה
    • עדויות
    • עולם הביטחון
    • עולם הדיבור
    • עולם הדמיון
    • עולמות
    • שאלות ותשובות
    • מ"ח דרכים
    • English
      • The 4 Elements - Practical Advice on Simcha
      • Four Elements | Self-Awareness & Empowerment
      • Four Elements Teachings
      • Gateways to Hashem
      • Assorted Droshos
      • Chodesh - Avodah
      • Hisboddedus
      • Your Home
      • Inner Redemption Series
  • תורה ותפילה
    • תורה
      • פנימיות
        • פרשה
          • פרשיות השנה
            • חומש במדבר
              • במדבר
              • נשא
              • בהעלותך
              • שלח
              • קורח
              • חוקת
              • בלק
              • פנחס
              • מטות-מסעי
            • חומש דברים
              • דברים
              • ואתחנן
              • עקב
              • ראה
          • שיחת השבוע תשע"ו-ח
          • פרשה תשע''ח
          • פרשה תשע''ז
          • פרשה תשע''ג-ד
          • פרשה תשס''ו
          • פרשה תשס''ה
          • פרשה תשס''ג
          • סוגיות בפרשה
          • ארבע פרשיות
          • תורת הרמז
        • צורת אדם
        • טעמי המצוות
        • אגדות השס באופן של בנין
        • משנה ראשונה בברכות - אגדתא
        • אהבת השם - יראת השם
          • מערכות באהבת השם
          • סוגיות באהבת השם
          • מערכות ביראת השם
          • סוגיות ביראת השם
        • פרקי אבות
          • פרקי אבות פרק א
          • פרקי אבות פרק ו
          • פרקי אבות מהר"ל
      • פשט
        • סוגיות לל"ט מאלכות שבת
        • גמרא
          • מסכת ב"ב פרק א
          • מסכת ביצה פרק א
          • מסכתות שונות
        • חושן משפט
          • חושן משפט אבידה ומציאה
          • חושן משפט אדם המזיק
          • חושן משפט נזקי ממון
        • יורה דעה
    • תפילה
      • תפילת שמונה עשרה
      • עיונים בתפילה
      • שער התפילה למבי"ט
  • מועדים
    • אלול
    • נוספים לאלול
    • ימים נוראים
      • ראש השנה
      • נוספים ראש השנה
      • יום כיפור
      • נוספים ליום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • נוספים חנוכה
    • שובבים
    • ט''ו בשבט
    • פורים
    • נוספים פורים
    • פסח
    • פסח שני
    • לג בעומר
    • שבועות
    • תשעה באב
    • בין המצרים
    • בין הזמנים
    • ט"ו באב
    • ראש חודש
      • מהות החודש
      • מזל החודש
      • שבט החודש
      • עבודת החודש
      • החודש הזה
        • ניסן
        • אייר
        • סיון
        • תמוז
        • אב
        • חודש אלול
        • תשרי
        • מר חשון
        • כסלו
        • טבת
        • שבט
        • אדר
    • שבת
      • שבת קודש
      • הכנה לשבת קודש
      • מלווה מלכה
  • פירושים
    • ספרי חסידות
      • ספר בעל שם טוב
      • ספר להב אש
      • ספר תניא
      • ספר יושר דברי אמת
      • ספר ליקוטי מוהר"ן
      • ספר ליקוטי מוהר"ן ישן
    • שלוש עשרה העיקרים
    • ספר מורה נבוכים
    • ספר מורה הפרישות ומדריך הפשיטות
    • ספר המספיק לעובדי השם
    • ספר משלי
      • ספר משלי א
      • ספר משלי ב
      • ספר משלי ג
    • ספר דעת תבונות
    • ספר בית אלוקים
    • ספר הזוהר
    • ‏ספר מסילת ישרים
    • ספר חובת הלבבות
      • הלבבות שער היחוד
      • הלבבות שער הבחינה
      • הלבבות שער עבודת ה
    • ספר נפש החיים
      • נפש החיים שער א
      • נפש החיים שער ב
      • נפש החיים שער ג
      • נפש החיים שער ד
    • ספר דרך השם
      • דרך השם תשע"ב
      • דרך השם תשס"ח
    • מהר"ל
      • מהר"ל נתיב התורה
      • מהר"ל על ענווה
      • מהר"ל פרקי אבות
    • ספר קהלת
  • בלבביפדיה
    • בלבביפדיה | מחשבה אות א
    • בלבביפדיה מחשבה אות ב
    • בלבביפדיה | מחשבה שיעורים כלליים
    • בלבביפדיה | עבודת השם פנימית אות א
    • בלבביפדיה | עבודת השם פנימית שיעורים כלליים

חיפוש שו"ת · SEARCH Qַ&A

וידאו · פי די אף · מאמרים

VIDEO · PDF · TRANS

הלבבות שער היחוד
 הבא בסדרה: חובת הלבבות 005 הקדמה הניתוק מאהבת העולם
 קודם בסדרה: חובת הלבבות 003 הקדמה הכחמה הצפונה
  • להפסיק
  • להאזנה
  • mute
  • unmute
  • max volume
Update Required To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
    • להאזנה חובת הלבבות 004 הקדמה החיות בעבודה הצפונה

חובת הלבבות 004 הקדמה החיות בעבודה הצפונה

  • 4614 צפיות
  • הדפס
  • שלח דף במייל
  • ליצור קובץ פי די אף

מִן הַשֵּׂכֶל שֶׁאָמַרְתִּי, כִּי כְבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ, כִּי הָאָדָם מְחֻבָּר מִנֶּפֶשׁ וְגוּף, וּשְׁנֵיהֶם מִטּוֹבוֹת הַבּוֹרֵא עָלֵינוּ, הָאֶחָד נִרְאֶה, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ נִרְאֶה. וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ בַּעֲבוּר זֶה עֲבוֹדָה גְלוּיָה וַעֲבוֹדָה צְפוּנָה.

עכשיו מבינים מאוד למה בני אדם לא לומדים את החכמה הזאת, החכמה הגלויה היא עבודת האברים ולכן היא גלויה לבני אדם, אבל החכמה הפנימית היא עבודה הצפונה היא עבודת הנפש,  האם מישהו רואה את הנפש? האדם על דרך כלל חי בגוף ויש לו עיני גוף ורואה רק את הגוף ולא את הנפש, הוא רואה חיצוניות ולא פנימיות הוא רואה עבודת אברים, עד שהאדם יכול לסבור שהעבודה הצפונה היא רשות.

על דרך טבע האדם נברא במדרגה של "האדם יראה לעיניים", ולכן מה שהוו מחפש כל ימי חייו אפי' אם זה יהיה קדושה ורוחניות הוא  מחפש עבודת אברים ולא עבודה של פנים. העבודה הצפונה היא בעצם המקום הפנימי ששם עיקר חייו של האדם, עבודת האברים היא לא בכל עת ובכל שעה, אבל העבודה הצפונה היא חיה בכל עת, מי שחי עבודה גלויה בלבד הוא חי לפרקים, מי שחי עבודה צפונה, עבודה של לב הוא חי תמיד. "וה' יראה ללבב" אז הוא נמצא עם השי"ת בלבבו, זה בעצם כל מתיקות החיים, מי שלא זכה לעבודה הצפונה, הוא חי מהתנוצצות של חיים אבל חסר לו את עצם החיים. מי שטעם מהי עבודה שרק הקב"ה והוא יודעים ממנה הו זכה למתיקות אמיתית. הפה לא יכול לדבר הלשון לא יכולה לבטאות את עומק המתיקות שגנוזה בעבודה הצפונה, ליבא לפומא לא גליא, זה נאמר על הגאולה הכללית, "כי יום נקם בליבי" לליבי גיליתי לפומי לא גיךיתי, וזה נאמר על עומק פנימיות העבודה של כל נפש שזה גאולת הנפש, שהנפש חיה במצפוני הלבבות, מצפוני ההתשבקות האמיתית העבודה הצפונה שם מקום החייים האמיתית. אף אדם לא יודע באמת מה יש בלב חבירו, שם מתיקות החיים, מה שבני אדם יודעים זה מאבד את מתיקות החיים. אותו חלק בנפש שאף אדם לא יודע ממנו רק האדם ובוראו שם בעצם נמצא החיים של האדם. מי שיש לו שם רוחב פנימי חי חיים.

הַגְּלוּיָה, חוֹבוֹת הָאֵבָרִים, כְּמוֹ הַתְּפִלָּה וְהַצּוֹם וְהַצְּדָקָה, וְלִמּוּד תּוֹרָה וְלַמְּדָהּ, וַעֲשׂוֹת סֻכָּה וְלוּלָב וְצִיצִית וּמְזוּזָה וּמַעֲקֶה, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, מִמַּה שֶּׁיִּגָּמֵר מַעֲשֵׂהוּ עַל יְדֵי חוּשֵׁי הָאָדָם הַנִּרְאִים. אַךְ הָעֲבוֹדָה הַצְּפוּנָה הִיא חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהוּא שֶׁנְּיַחֵד הָאֵל בְּלִבּוֹתֵינוּ, וְשֶׁנַּאֲמִין בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, וְשֶׁנְּקַבֵּל עֲבוֹדָתוֹ, וְנִירָא אוֹתוֹ, וְנִכָּנַע מִפָּנָיו, וְנֵבוֹשׁ מִמֶּנוּ, וְנֶאֱהַב אוֹתוֹ, וְנִבְטַח בּוֹ, וְנִמְסֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ אֵלָיו, וְשֶׁנִּפְרֹשׁ מֵאֲשֶׁר יִשְׂנָא, וְשֶׁנְּיַחֵד מַעֲשֵׂינוּ לִשְׁמוֹ, וְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּטוֹבוֹתָיו, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, מִמַּה שֶּׁיֻּגְּמַר בְּמַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּמַצְפּוּנוֹ מִבְּלִי אֶבְרֵי הַגּוּף הַנִּרְאִים מִמֶּנּוּ.

מדגיש עוד פעם החוה"ל "ממה שיגמר במחשבת הלב ומצפןנו" זה צירוף של דעת לב של מחשבה והרגש, שם סוד החיים, צריך להבין, אדם יכול ללמוד תורה במחשבת השכל אבל זה לא מצפוני הלב זה לא מחשבת הלב, מה ההבדל? מחשבת השכל זה הכהר זה ידיעה, מחשבת הלב זה מחשבה חושית, דבר שהוא חוש אצל האדם הוא חיים. אם הידיעות האלה נמצאים אצל האדם בשכלו בלבד אולי הוא לא יקרא כופר אלא מאמין, אבל עומק פנימיות החיים, לא רקבהגדרה של עומק פנימיות העבודה אלא החיים, אין לו! אבל אם הידיעות האלה מלבד מה שהם קיימים במח האדם נתקיים בו "והשבות אל לבבך" והידיעות האלה ידועים בדעת מחשבת הלב בצירוף של הרגש הלז זה אדם שנקרא חי "והחי יתן אל ליבו". ידועות הלב זה הדברים שאיתם הוא חי, עם זה הוא קם איתם הוא הולך ברלחוב, בזה הוא מתבונן וזה חיותו, לא שהוא יודע אותם אלא משם הוא יונק את החיים שלו. החכמה שבלב זה חכמה שהאדם חי אותה באופן חושי ומשם הוא מקבל חיות. יש אדם שנהנה מלקבל סברא, אשריו וטוב לו אבל לא זה העומק ההנאה של תורה, עומק ההנאה שהיא שהחכמה נמצאת בלב והפכה להיות חושית ואז הוא נהנה ממנה, לא רק מהישרות ולא רק מהבהירות ולא רק מהחידוד, אלאא הוא נהנה מעצם הדבר עצמו כי הוא חי אותו, זה חיות של לבבות.

מדובר כאן על סוגיא חדשה לגמרי של חיים, אבל מחמת שהחיים האלה הם צפונים בליבו של האדם לכן זה נעלם לכן זה כמעט לא כתוב להדיא בדברי רבותינו.

וְיָדַעְתִּי דַעַת בְּרוּרָה, כִּי חוֹבוֹת הָאֵבָרִים לֹא תִשְׁלַמְנָה כִּי אִם בִּרְצוֹן הַלֵּב וְחֵפֶץ הַנֶּפֶשׁ לַעֲשׂוֹתָם וְתַאֲוַת לִבֵּנוּ לִפְעֹל אוֹתָם.

יש כאן לשונות מתוקים מדבש בלשונו של החוה"ל, חובות האברים כל המצוות שאנו זוכים לקיים לא תשלמנה הם לא יהיהו שלומים אלא מתי כי אם ברצון הלב שהאדם רוצה לעשות אותם, אבל לא רק שהוא רוצה, אלא הוא משתוקק וחפץ הנפש לעשותם הוא חפץ בהם, ותאוות ליבנו לפעול אותם, למה הם לא יושלמו אם אין תאוות ליבנו לפעול אותם? כי אם אדם מקיים את המצוות כי בשעת ובשכל הוא למד את הדין ומקיים, אז יש כאן מעשה ודעת שכל, אבל אין כאן הרגש חושי במצוות, אבל אם האדם מקיים את המצוות ברצון הלב וחפץ הנפש לעשותם ותאוות ליבו לפעול אותם אז יש כאן דעת שכל מעשה של אברים ותשוקת הנפש תאוות הנפש אז יש לו הרגש לחי במצווה ואז תושלם. כמו שברור לאדם שעיקר חיותו זה לא הגוף אלא הנשמה כך צריך להיות ברור שעיקר המצוות זה תאוות הלב שנמצא במצוות.

וְאִם יַעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ שֶׁאֵין לִבּוֹתֵינוּ חַיָּבִים לִבְחֹר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלַחְפֹּץ בָּהּ, יִסְתַּלֵּק מֵעַל אֵבָרֵינוּ חִיּוּב הַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ חַיָּבִין בָּהֶם, מִפְּנֵי שאין מעשה נשלם מבלי חפץ הנפש בו.

אם אדם באמת מכיר ומרגיש שיש בתוכו נשמה אז בכל דבר שהוא עושה הוא מצרף את הנפש ואז הוא מקבל חיים, אם אדם יודע שיש לו נפש אבל הוא חי במהלך הרגלו אז המעשים שלו הם מעשים של מת, אבל אדם שמרגיש את החיות הפנימית של הנפש אז המעשים שהוא עושה זה בצירוף של הנפש, הוא פועל את הכל מתוך חיות

וְכֵוָּן שֶׁנִּתְבָּרֵר, כִּי הַבּוֹרֵא חִיֵּב אֶת אֵבָרֵינוּ בְּמִצְוֹתָיו, לֹא הָיָה נָכוֹן לְהַנִּיחַ נַפְשֵׁנוּ וְלִבֵּנוּ שֶׁהֵם מִבְחַר חֶלְקֵי עַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא יְחַיְּבֵם בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּפִי יְכָלְתָּם, מִפְּנֵי שֶׁבָּהֶם גְּמַר הָעֲבוֹדָה. וְעַל כֵּן נִתְחַיַּבְנוּ בְּחוֹבוֹת גְּלוּיֵינוּ וּמַצְפּוּנֵינוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה, וְכוֹלֶלֶת מַצְפּוּנֵינוּ וּגְלוּיֵינוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

צורת חיים אמיתית, כמו שמצייר אותה חובת הלבבות במתק לשונו, היא שהאדם חי חיים של פנים וחוץ מצורפים אהדדי, מצפונינו וגילויינו בכל דבר שהוא פועל מצורפים, זה צורת חיים של צדיקים, שפנימיות הלב המקום הצפון מצורף לגילויינו, ואם לא זה מוות. מי שינסה לצרף רק את ההרגש שבלב והוא יסבור שזה מצפוני הלב, והוא ינסה לצרף את זה לגלויינו לאברים, מבשרי אחזה כמו שכל אחד יודע, פעם הלב הרגש גואה ופעם הוא שפל, אז אי אפשר תמיד לצרף באופן הזה את המצפונים של הלב עם עבודת האברים הגלויה. אבל מי שליבו פועל באופן של חכמת לב עם הרגשי לב הוא יכול לחיות תמיד במדרגה של הרגשים, זה אחד מהיסודות המאוד נעלמים מהרבה שמנסים להכנס לחובת הלבבות, מנסים להיכנס באופן של התפעלות והתלהבות אז כדרכו של אש פעם היא קופצת ופעם היא שוככת ויורדת, הם טועים ביסוד כל העבודה כולה וברור שלמשך זמן ארוך העבודה שלו לא תוכל להחזיק כי הרגש לא יוכל לבנות את קומת האדם, אי אפשר ללבנות כך חיים. אבל מי שבונה את החיים על מעמקי חכמת הלב שמצרף להם הרגשי הלב שהם מצטרפים לעבודת האברים הגלויה הוא יכול להחזיק כאן חיים לעולמי עולמים. חכמה עומדת לעולם.

עד כאן א"כ בדברי חובת הלבוות התבאר החלק הראשון דרך השכל.

וְכַאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לִי חִיּוּבָם מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, אָמַרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁמָּא הָעִנְיָן הַזֶּה אֵינוֹ כָתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָתֵנוּ, וְעַל כֵּן הִנִּיחוּ לְחַבְּרוֹ בְסֵפֶר שֶׁיוֹרֵנוּ אוֹתוֹ וְיַרְאֵנוּ עִנְיָנָיו, עַד אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וּמְצָאתִיו שֶׁנִּזְכַּר בּוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת,

מה הכוונה "עד אשר בקשתיו בספר התורה ומצאתיו"? הוא לא למד את זה לפני כן? הפשט הוא שאדם יכול לעבור על התורה והוא לא רואה את הפנים שיש בה (אני לא מדבר על החוה", אין לנו השגה בו) "יעבור עליהם ולא ירגישם, יראם ולא יכירם" כמו שאומר הרמח"ל.

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ו, ה): וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ, וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְאָמַר (דְּבָרִים ל, כ): לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, וְאָמַר (דְּבָרִים יא, יג): לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם, וְאָמַר (דְּבָרִים יג, ה): אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאָמַר (וַיִּקְרָא יט, יח): וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְאָמַר (דְּבָרִים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה, וְאָמַר (דְּבָרִים י, יט־כ): וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵּרִים הֶיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד. וְהַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה מֵחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת.

ולא רק שהם מחוהות הלבבות, אלא כמו שאומרים רבותינו הם תרי עמודי חובת הלבבות.

וְאָמַר בַּלָּאוִין שֶׁבָּהֶן (דְּבָרִים ה, יח): וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, (וַיִּקְרָא יט, יח): לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, (וַיִּקְרָא יט, יז): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, (בְּמִדְבַּר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, (דְּבָרִים טו, ז): לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ, וְרַבִּים כָּאֵלֶּה.

יש דבר פלא, הרי אדם שלא זוכר שצריך להניח תפילין אם הוא יקרא את הפסוק שאומר להניח תפילין זה יזכיר לו, אבל שאדם קורא כל יום ק"ש "ואהבת את הוי' אלוהיך בכל נפשך ובכל לבבך ובכל מאדך" האם הוא מתעורר לחשוב האם קיימתי את המצווה הזאת? חובות הלבבות הם כ"כ רחוקים על דרך כלל מנפש האדם עד שאפי' כשקורא את הפסוקים שמדברים עליהם זה אפי' לא מביא אותו לידי הרהור בהם. העמק שבזה הוא משום שכל הלב נתפס אצל האדם רק כתוספת, כל התפיסה של חיות הלב זה נחשב אצלו רק איזה 'מעלה'. ודאי שאם נשאל אדם אם ליבו הוא רק 'מעלה' או תוספת הוא יגיד שהוא לא יכול לחיות בלי זה. אבל החיות שבלב נתפסת אצלו רק כ'מעלה'. כל אדם ואדם השאלה העיקרית שהוא צריך לשאול את עצמו היא ממה הוא חי, זה שהוא מוגדר כחי ולא כמת זה לא מספיק. לא רק מה האדם עשה, זה העבודה הגלויה שכמובן גם היא טעונה בירור, אבל השאלה הפנימית שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא ממה הוא חי. השאלה לא בשביל מה הוא חי, אלא ממה האדם חי, זו השאלה הנוקבת בעומק הנפש, אם אדם היה מברר את זה הוא היה מגיע לעומק לבבו ואז היה תופס שלבבו זה לא תוספת אלא עיקר החיים ואז כל בוקר כשהיה קורא "ואהבת" היה בודק אם הוא עושה את זה.

הדברים כאן הם כ"כ ברורים ופשוטים למי שמחפש חיות, וכ"כ רחוקים למי שחי את החיים כמהלך הרגלו. יש בן אדם שמחפש חיות בכמות, כמות של חחסד, כמות של תורה כמות של תפילה, הוא יאריך בתפילה אבל הוא מחפש כמות, אבל מי שמחפש חיות של איכות הוא יצא בודאי לבסוף שהחיות של האיכות נמצאים בלב, חיות של איכות לא נמצאים רק במח, צריך להבין את זה באופן ברור, זה אחד מההטעיות המאוד מצויות, בפרט אצל אלה שזכו לישב באהלה של תורה בעומק העיון, הטעות הנפוצה שהם סבורים שחיות הכוונה מח, זו טעות מוחלטת, חיות כוונת הדבר צירוף מח ללב. מח שלא מצורף ללב, זה חצי חיים "מה לי קטלא כולא מה לי קטלא פלגא". חיים זה צירוף של מח ולב.

עד עכשיו א"כ נתבאר בדברי החוה"ל, החובה על עבודת הלב מכח חיוב השכל ומכח החיוב של המקרא של תורה.

וְאַחַר כָּךְ הֵשִׁיב אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה אֶל הַלֵּב וְאֶל הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ל, יא): כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא, לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה, וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. וּבִשְׁאָר סִפְרֵי הַנְּבִיאִים הֶאֱרִיכוּ בָּעִנְיָן וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְאֵינֶנִּי צָרִיךְ לַהֲבִיאָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַבִּים וִידוּעִים.

וְכַאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לִי חִיּוּב מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר מִן הַשֵּׂכֶל, חִפַּשְׂתִּי עָלָיו בְּדִבְרֵי רַזַ"ל, וּמְצָאתִיו יוֹתֵר מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵיהֶם מִמַּה שֶּׁהוּא מְפֹרָשׁ בַּסְּפָרִים וּמִן הַשֵּׂכֶל. קְצָתוֹ בִכְלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין קו:): רַחֲמָנָא לִבָּא בָעֵי, וְאָמְרוּ (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פ"א, ה"ה): לִבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סַרְסוֹרֵי דְחֶטְאָה נִינְהוּ, וּקְצָתוֹ בִּפְרָט, בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בְּזִכְרוֹ. וּמָצָאתִי הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַמְקֻבָּלִים מֵהֶם, כְּשֶׁהָיוּ נִשְׁאָלִים עַל עִנְיְנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה כז, ב): בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים.

וְרָאִיתִי מִצַּד הַכָּתוּב עוֹד בְּמַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (בְּמִדְבַּר לה, יא) שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, וּמִי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג בַּמִּצְוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, שֶׁהָיוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם בְּמֵזִיד אַחַת מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין אוֹ כָרֵת, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עֲלֵיהֶם אֶלָּא חַטָּאת אוֹ אָשָׁם. וְכָל זֶה רְאָיָה כִּי הָעִקָּר בְּחִיּוּב הָעֹנֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיוּ הַלֵּב וְהַגּוּף מִשְׁתַּתְּפִין בַּמַּעֲשֶׂה, הַלֵּב בְּכַוָּנָתוֹ, וְהַגּוּף בִּתְנוּעָתוֹ.

צריך להבין למה צריך להביא על זה ראיות. זה מחמת שלב האדם הוא ערל כלשון הפסוק, הוא עקום יש בו רע צריך להוכיח לו מה ישר, אבל אם ליבו של האדם היה ישר כמו שעהש ותו האלוקים אז היה ברור לו לגמרי שהעיקר זה העבודה הפנימית. מי שהלב שלו נפתח הדברים כ"כ פשוטים אצלו שלא צריך להביא על זה ראיה.

וְכֵן אָמְרוּ בְּמִי שֶׁעָשָׂה מִצְוָה וְלֹא נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר.

לא ברור מה המקור של זה. בחז"ל הרי מפורש לגבי תורה "בשמאלה עושר וכבוד" למי שלומד שלא לשמה, כאן מדובר על מצוות אבל גם על זה מפורש בחז"ל, שכר לא שלם אבל מקבל. צריך תלמוד.

אמנם יש מחלוקת אם מצוות צריכות כוונה אבל זה כוונה לשם מצווה אבל לא לש"ש.

וְכֵיוָן שֶׁקֹּטֶב הַמַּעֲשֶׂה וְעַמּוּדוֹ בְּנוּיִים עַל כַּוָּנַת הַלֵּב וּמַצְפּוּנוֹ[1], רְאוּיָה שֶׁתְּהֵא חָכְמַת מִצְוֹת הַלֵּב קוֹדֶמֶת בַּטֶּבַע לְחָכְמַת מִצְוֹת הָאֵבָרִים.

מעשה בלי כוונה קיים מצווה, כוונה בלי מעשה לא קיים כלום. אבל כשיש את שניהם העיקר הוא הכוונה.




[1] המאירי בהקדמת פירושו לתלמוד: "וכשיגיע האדם לאלו הזמנים (ימי התשובה) ולא יחדש בעצמו תכונה להתעורר למה שראוי להתעורר בהם, אבל יקיים אותם דרך פעולת היחס והלשון מצוה מלומדה (מתוך הרגל), מבלי שיתבונן בענין המצוה - לא ימשך לו מן המצוה ההיא מה שכיוון נותנה יתברך להמשך ממנה, ונמצא מחטיא הכונה. והוא אמרו "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט, קכו), שאף בעשיית המצות, שהוא עת לעשות לה' - הפרו התורה והחטיאו הכונה. וכן הענין לבני ההמון, אשר לא ישיגו אל זאת המעלה, להתבונן בענין המצוה ובמה שראוי להמשך ממנה, שהם עם מעוט שכלם ראוי להם להתעורר בעשותם המצוה להיות כונתם בה דרך כלל (כוונה השייכת לכל המצוות) - קיום גזרה מוטלת עליו מאת השם, ועשיית הדבר לכבודו יתברך ולכונת עשיית המצוה. ואם לא יתעורר על זה, אבל (אלא) שיעשה זה מצד ההרגל, מאין הרגש עשיית הדבר לכבוד בוראו, ומאין כונת קיום מצוה, ויעתק על זה הצד ממצוה למצוה, ויאכל על דרך זה מצה בפסח וישב בסכה בחג - הוא כדמיון החמור: נושא אלומותיו בעת הקציר, ומשא הענבים בעת הבציר, ומשא החטים בעת הטחינה. לא יגיענו משנוי העתים שום התבוננות, רק שינוי המעשה דרך מקרה".

  • הלבבות שער היחוד
הלבבות שער היחוד
 הבא בסדרה: חובת הלבבות 005 הקדמה הניתוק מאהבת העולם
 קודם בסדרה: חובת הלבבות 003 הקדמה הכחמה הצפונה

שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס

Bein HaZemanim

Bein haZemanim

PDF - 12 pages

שיעורי אודיו חדשים

תשעה באב 005 שתיה רחיצה ובכי תשעב
תשעה באב 017 אנח תשפא
תשעה באב 019 אריה חודש אב תשפב
בין המצרים 011 בנין וחורבן תשעד
בין המצרים 008 מגלות לגאולה תשעג

חודש אב

חודש אב
 . אב - מהות שמיע
 . אב מזל אריה
 . אב שבט שמעון
 . אב עבודה אבילות ועצבות
. חודש אבילות ועצבותה

 . Month of Mourning 

חודש אב

חודש אב

ערב רב

ערב רב

בירור של הרב של חמש
סוגים שונים של ערב רב
בתוספת תובנות גירוי
אחרות לתוך הדור שלנו
שנשלטים על ידי
ערב רב המשך

 

ערב רב שורש הערב »
  ערב רב נפילים »
   ערב רב רפאים »
    ערב רב גיבורים »
ערב רב עמלק »
ערב רב ענקים »
ערב רב ערב בארץ »
ערב רב עמלק-תרנגול »
ערב רב עמלק כזבוב »
Erev Rav Talks
PDF - 140 PAGES

TuB'Av

PDF - 19 pages

שידור חי

שידור חי
073.295.1245  ישראל 
 USA  718.521.5231 2<3<12

COMMENTARIES

Commentaries

Rav Moshe Weinberger
Aish Kodesh NY

Rav Yossi Michalowicz
Westmount Shul  Toronto

Rabbi Boruch Leff
(Reprint – Yated Ne’eman)

נצפים ביותר

חנוכה
פורים
סוכות
בלבביפדיה | מחשבה אות א
פסח
בלבביפדיה | עבודת השם פנימית אות א
שבועות
ראש השנה
נפש החיים שער ד
ארבעת היסודות | מהות עפר

גילוי דעת

גילוי דעת

  • הכרת הבורא
  • הכרת עצמי
  • התבודדות
  • 4 היסודות
  • דרשות
  • תורה ותפילה
  • מועדים
  • פירושים
  • בלבביפדיה
www.bilvavi.net
  • www.bilvavi.net
  • info@bilvavi.net יצירת קשר
  • טל. 052.763.8588
Torah that speaks to the hearts of Jews from all walks of life תורה המדברת אל לבם של היהודים

  • www.moshebooks.com | 03.578.2270
  • רכשו את ספרי הרב מאת www.moshebooks.com משלוח עולמי 03.578.2270 / מפיצי שירה בארה"ב 718.871.865
  • World Wide Delivery ISRAEL+972.3.578.2270 / USA Shira Distribuors 718.871.8652



קיומו של אתר זה אינו מהוה אישור של הרב שליט"א לשימוש באינטרנט.
להפך, הרב שליט"א מתריע מאד כנגד השימוש באינטרנט שנאסר
ע"י גדולי ישראל מחמת הסכנות הרוחניות הגדולות הקיימות בו.
ואף הרשת המסוננת רבה בה המכשלה מאוד לאין שיעור
ויש לברוח ממנה כבורח מן האש ויתר על כן.

ניתן להשיג את כל שיעורי הרב שליט"א בעמדות "קול הלשון"
הנמצאות בבתי כנסיות ובתי המדרשות ברחבי הארץ.
וכן ניתן לשמעם "בקול הלשון", בטלפון:
ישראל – 073.295.1245 \ ארה"ב – 718.521.5231