- להאזנה ערב רב 002 נפילים
ערב רב 002 נפילים
- 980 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
[מלל בלבד]
בסוגיא שבה עסקנו היה סוגית כוח המבדיל כוח ההבדלה. ננסה קצת לעסוק בהרחבה בסוגיא הזו בהקשר לענינא דיומא חודש ניסן שאליו אנחנו נכנסים, תמצית הדברים מה שנתבאר בסוגיא של ההבדלה ולפי זה להבנת תוקף סוגיא של יציאה ממצרים.
נתבאר היסוד שיש חמשה כוחות של הבדלה דומם צומח חי מדבר אלקות, דומם זה הבדלה של פירוד, קורח יבדלו מתוך העדה הרעה הזאת, צומח זה הבדלה טבעית זה מה שמונה הגר"א בשבעים כוחות ככוח המבדיל זה כוח של הבדלה טבעית, הוא מבדיל טוב מרע כלומר זו הבדלה שמונחת בעצם ההטבעה של כוחות חוקי הבריאה. הבעל חי יש בו כוח להבדיל בין טוב לרע בחירה, הוא מבדיל בין טוב לרע, זה כוח ההבדלה של הבעל חי שמונח בו אפשרות לשמור את עצמו במידת מה, מעין כוח בחירה כמו שכותב רבינו האריז"ל הבדלה בין טוב לרע. האדם נמסר לו כוח יותר עליון כוח ההבדלה של האדם הוא לא רק הבדלה בין טוב לרע, אלא הוא כוח של הבדלה בין טוב לטוב, זה כוח של הבדלת אדם בין טוב לטוב. למעלה מכאן יש כוח של הבדלה של הגילוי של האלקות ויבדל אלקים בין האור ובין החושך ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, מצד כך על אף שיש כאן הבדלה בין אור לחושך אבל אפילו הכי הם נשארים אחד, זה נקרא הבדלה דאלקות.
הבדלה דאלקות על אף שהיא מבדילה את הדברים אבל היא מבדילה אותם והם נשארים אחד זה סוד ההבדלה השלימה, זה תמצית הדברים של החמשה סוגי הבדלות שיש דומם צומח חי מדבר אלקות. כוח ההבדלה ההיפך כל דבר יש לו דבר והיפוכו, כל מה שהקב"ה ברא בעולמו הוא ברא אותו דבר והיפוכו זה לעומת זה, מה הוא ההיפך של התפיסה שנקראת הבדלה, היפך של ההבדלה הגדרה שלו זה תערובת. תערובת היא בעצם היפך גמור של הבדלה, יש תערובת דקדושה ויש תערובת דקלקול, התערובת דקלקול היא נקראת בלשון תורה והיא מורחבת בלשון חז"ל ערב רב, זה הגדרה של היפך של הבדלה תערובת. ומה ענינו של התערובת תערובת של רע הוא נקרא ערב רב.
כמו שבמהלכי ההבדלה של הקדושה יש חמשה כוחות הבדלה בכללות העמדנו העפר הגדרנו אותו כהבדלה של פירוד גמור, אבל גם בזה יש אופן מסויים של תיקון להיפרד מן הרע, אבל בכל אופן יש חמשה סוגי הבדלות, היפך כך יש חמשה סוגי תערובת. אשר על כן אומרים חז"ל שהערב רב שהוא כוח של התערובת ההיפך של ההבדלה יש חמשה מיני ערב רב וסימנם נג"ע ר"ע, נפילים גבורים ענקים רפאים ועמלקים, לפעמים בלשון חז"ל העמלקים בלשון חז"ל הוא הע' הראשון והענקים הוא הע' השני ולפעמים זה מתחלף, בפשטות זה הע' האחרונה, אבל א"כ יש חמשה מיני ערב רב נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים.
ברור ופשוט חמשה מיני ערב רב וכל אחד מהמיני ערב רב מגלה סוג אחר של תערובת, ערב רב חמשה מיני תערובת. נעסוק אי"ה בפעם הזאת במין הראשון של הערב רב שהוא נפילים נגע רע. ננסה קצת להתבונן בכוח התערובת שנקרא נפילים.
מה שמוזכר להדיא בתורה נפילים זה הפסוק בסוף פרשת בראשית שנאמר לפני המהלך של העונש של דור המבול "ויהי כי החל האדם לרוב על בני האדמה ובנות ילדו להם ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, ויאמר ה' לא אדון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה, הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם", כאן מוזכר בתורה פעם ראשון נפילים, וגם כאן מוזכר הגבורים, אבל לא זה סוגייתנו עכשיו. הנפילים היו בארץ בימים ההם, מה הם אותם נפילים? ראשית פשטא דקרא ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, כלומר הנפילים הללו הם אותם אלה כביכול שנאמר עליהם שהם ראו את בנות האדם כי טובות הנה משם בא כל מהלך הנפילה.
הם נקראים בני האלהים כמו שאומר רש"י בני השרים והשופטים, דבר אחר כלפי מעלה מה שהמלאכים נקראים אלקים. אבל בכל אופן מדוע הם נקראים נפילים? מה הגדרת השם נפילים, אז ישנם כמה וכמה לשונות בדברי רש"י וחז"ל מה הוא התואר שנקרא נפילים, אומר רש"י נפילים על שם שנפלו והפילו את העולם, ולשון עברית לשון ענקים שזה אחד מהסוגי ערב רב, אבל הפסוק כאן מפורש להדיא נפילים וילדו גבורים, הם נקראים בלשון התרגום גבוריא, בלשון עברית הם נקראים ענקים, אז יש כאן שלש ההגדרות, בפסוק הם נקראים רפאים, מה שמפורש להדיא בספר דברים הם נקראים רפאים, ועמלקים זה להדיא מערכת לעצמה, אבל אלו הם הארבע ששורשם חד, בחז"ל יש יותר על כן שיש להם שבעה שמות, כך מבואר במדרש רבה, בכל מקום מה הוא ההגדרה של הנפילים על שם שנפלו והפילו את העולם.
מה זה נפלו והפילו את העולם מאיפה הם נפלו? דברי חז"ל דברים ידועים מובא בשפתי חכמים מה הוא הלשון שנפלו מהיכן הם נפלו? הוא מביא את הרש"י בבמדבר ששם גם נאמר הלשון של נפילים בשעה שהמרגלים נכנסו לארץ ונראה לי העיקר כמו שכתוב בפרשת שלח בפסוק ושם ראינו את הנפילים וזה לשונו הענקים בני שמחאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש עד כאן לשונו, ולפי זה שנפלו מן העולם ר"ל מהעולם העליון שהם השמים, אז בני האלהים הללו שנפלו מה ענינם מהיכן הם נפלו? הם נפלו מן השמים, והפילו את העולם מכוח נפילתם שלהם הם הפילו את כל העולם כולו אחריהם.
הרמב"ן על המקום לשון רש"י הנפילים על שם שנפלו והפילו את העולם, אומר הרמב"ן והוא בבראשית רבה, ובעלי לשון אמרו שיפול לב האדם עליו מפחדם לכן הם נקראים נפילים, כי מי שרואה אותם לבו נופל, זה הגדרת הדבר נפילים בלשון תורה, הם מפילים, זה לשון האבן עזרא שיפול לב האדם הרואה אותם שיתמה מגובה קומתם. הרי שההגדרה ראשית שנתבאר כאן מה היא אותה סוגיא שנקראת נפילים כפשוטו ממש זה בני האלהים שנפלו מן השמים. בודאי שההבנה הפשוטה של הדברים צריכה תלמוד מה הכוונה של בני האלהים שנופלים מן השמים מה הם נופלים מן השמים?, מה היא אותה מהות של נפילה של נפילים שנופלים מן השמים? מה הוא המושג שנקרא נפילה.
לשון הגמ' בסוטה במ"ד תחלת נפילה נקראת ניסה, מה שהוא נס ובורח תחלה של נפילה נקראת ניסה, הוא נס הוא בורח. בניסן מתגלה שתחלת ניסה היא יציאה מהנפילה, על דרך כלל וינס זה תחלת הנפילה, הדוגמה הברורה זה יוסף, מה קרה בשעה שהוא נס? וינס ויצא החוצה מכניסים אותו לבור הוא נכנס לבית האסורים, אז הניסה היתה תחלת נפילתו מבית אדונו לבית האסורים. אבל בעומק יותר משם היה שורש של הויריצוהו מן הבור, משם היה שורש ההוצאה שלו שהוא נעשה משנה למלך, כאן בעומק מתגלה איך כל ניסה היא יציאה מן הנפילה.
מאיפה מגיעה מהלך שהניסה היא יציאה מן הנפילה? מה שהניסה היא תחלת נפילה זה ברור הוא בורח ממקומו אז הוא יוצא ממקומו עד לנקודת האחרית של הנפילה, אבל מה הוא המהלך שנקרא ניסן? חודש שבו יצאו ישראל ממצרים, וגם ערב רב עלה עמם המין הראשון של הערב רב הוא נפילים, ניסן של ההיפך של הנפילים מצד התיקון. הנפילים מגלים כוח שהגדרתו הוא תחלת נפילה ניסה, ניסן מגלה מהלך הפוך בדיוק.
שורשי הדברים ראשית פשוטן של דברים ממש, ולאחר מכן התבוננות יותר ברורה, השמים זה מקום ניסים, כלומר זה מקום שלמעלה מן הטבע, בלשון אחרת הטבע שם הוא נס, הנס שמה הוא טבע, זה הלשון היותר דקה הנס שמה הוא טבע. לעומת זה בארץ יש כוח של טבעי, נפילה מן השמים לארץ בעומק ההגדרה שלו הוא זה הנפילה של הנס לניסה מלשון בריחה שזה הופך להיות שורש של נפילה, זה ההגדרה של נפילה מן השמים. המערכת של השמים כולה ניסים זה הטבע שם ניסים, בני האלהים שנפלו מן השמים נקראים נפילים שהם נפלו מן השמים, הם לוקחים את הכוח שנקרא נס שהיא מערכת ההנהגה של השמים, והם יוצרים אותה להגדרה שתחלת נפילה ניסה, אז הנס בבחינת נס להתנוסס שעשה ניסים לאבותינו נופל, ואז ההגדרה שהנס היא תחלת הנפילה, זה היא ההגדרה שנקראת נפילים. מצד מהלכי התיקון זה מה שנתבאר זה ניסן, ניסן מחזיר את הדבר לשמים.
המילה נפילה ראשית כל ההגדרה שלה יש לזה כמה פנים, היא מורכבת משתי תפיסות כלליות ראשית תפיסה שזה נ'-פל כמו שאומרת הגמ' בתחלת ברכות באשרי יושבי ביתך אין לנו נ' שבה נאמר הנפילה. סומך ה' לכל הנופלים יש סמיכה, אבל לא נאמר נ' שיש בה נפילה, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, מצד הקלקול נאמר נפלה לא תוסיף קום, דורשת הגמ' בתחלת ברכות נפלה לא תוסיף לנפול, קום בתולת ישראל, זה ההגדרה של נפילה, נפילה כלומר נ' שערי בינה נבראו בעולם, העולם כולו נברא במעמקים של נ', הנפילה הגמורה היא נקראת נ' פל נפילה גמורה, זה נפילה גמורה בעולם. הנ' נופלת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מה היא אותה נפילה? המילוי של האות הא' הוא פ'ול', הא' נופלת כלומר המילוי שלה נופלת זה נקרא נפל. כאשר האדם נמצא למעלה נס בגימטריא קי"א עם הכולל כמו המילוי של א', כאשר הא' נופלת הנס נופל המילוי של הא' נופל זה נקרא נפילה, זה ההגדרה של התפיסה שנקראת נפילה, הנפילה מעמידה את המילוי של הא' והיא מורידה אותו למטה.
בעומק הא' שבא' לא יכולה ליפול היא תמיד קשורה לאלופו של עולם, המילוי שבא' הוא זה שנופל. בלשון אחרת וזה היינו הך א' במילוי הוא פלא, זה אותם אותיות כידוע, הנפל הפלא הוא זה שנופל אבל לא הא' נופלת, הא' לא תיפול לעולם. כל מילוי כמו שאומרים רבותינו ידוע דברי הרב האריז"ל שמילוי זה גימטריא של שם אלקים פ"ו, המידת הדין בני האלהים האלה שנפלו מה הם בני האלהים שנפלו? הם מפילים רק את המילוי שהוא בגימטריא אלקים את זה הם מפילים, הם לא יכולים להפיל את עצם הא' עצמה, ולכן בנפל יפול וכן על זה הדרך אין א', מה שנופל זה הפ'ל', המילוי של הא' בה חלה הנפילה, אבל הנפילה לא חלה בעצם הא' עצמו, זה ההגדרה של המילה נפילה, נ'-פל המילוי של הא' הוא זה שנפל עד הבירא העמיקתא ביותר שזה הערב רב שזה שער הנ' של הטומאה, זה ההגדרה שנקרא נפילים.
בלשון אחר המילה נפילה יש לה חילוק אחר, הגמ' אומרת בשבת ועוד קטן שנולד הוא חשש של נפל, מתי הוא יוצא מחשש של נפל? בשלשים יום, בן שלשים יום יש דין של פדיון כי אז הוא יוצא מחשש נפל, בהמה מתי היא יוצאת מדין נפל? ביום השמיני והלאה ירצה לקרבן, אומרת הגמ' אדם יוצא מנפל לאחר שלשים יום, בהמה יוצאת מנפל לאחר שמנה ימים, זה דין מפורש דברים ברורים. בעומק זה ההגדרה של המילה נפילה, הכוח של הנפילה שבנפילה הוא הפ', הכוח של היציאה מהנפילה באדם הוא הל' של השלשים יום, והכוח של היציאה מן הנפילה בבהמה זה ח', כל ח' זה הבחנה כמו שידוע שבע פעמים שבע ולאחר מכן יום החמישים, זה המערכת של השמונה שהיא הח', זה ההגדרה של נפילה, הפ' הוא מקום הנפילה כאשר יפול נפל, הפ' היא עצם נקודת הנפילה.
בלשון ברורה זה הפה שאסר הפה שהתיר פה טוב ורע חיים ומות ביד הלשון שם מונח עומק הנפילה. הנפילה הושרשה בשטן בנחש, מה הנאה לו לבעל הלשון שם הושרש עומק הנפילה. כל פה מקום שנאמר נפילה אחד מן המקומות הראשונים שנאמר בתורה נפילה בפרשת בראשית מה שנאמר לגבי קין למה חרה אפיך ולמה נפלו פניך אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, כל נפילה מושרשת בהגדרה שנקרא פה פתח שם מקום הנפילה, זה לשון הגמ' הידועה שלכן ה' פתוחה למטה שזה מקום שורש הנפילה, כל נפילה הגדרתה לפתח חטאת רובץ אם אין פה אלא זה סתום אז לא יהיה מציאות של חטא, הפתח פתוח הוא זה שיוצר את האפשרות של החטא, מקום הבא להיטמא פותחין לו שמה ההשרשה של החטא, אם הדבר היה סתום כמעיקרא לא היה לו אפשרות לצאת מהדבר.
כל חטא ההגדרה שלו זה פורץ גדרו של עולם, נחש פורץ גדרו של עולם כלומר הוא פורץ פתח איפה שאין פתח לפתח חטאת רובץ, זה שורש הנפילות כולם. בלשון העמוקה יש ראש ויש גוף סיפא דראש כלשון הגמ' בברכות פה גומר זה מקום צורת אדם של פנים, כאשר הוא נופל מהפנים לגוף אז המקום של הנפילה היא מכוח הפה, המקום של הנפילה היא מכוח הפה, הסוף של הראש הוא תחלת ההורדה למטה, בלשון הברורה האכילה עוברת דרך הפה, הלשון הרע עובר דרך הפה, כאן שורשי הרע. א"כ הנפל הפ' שבנפל היא בעצם שורש הנפילה.
התקומה לאחר שלשים יום באדם הוא איננו נפל, זה הל' שבנפל, הל' שבנפל זה היציאה מהנפל, נפל לא תוסיף קום בתולת ישראל, כל נפל לאחר שלשים יום הוא יוצא מהנפל, מאיפה העומק שבשלשים יום הוא יוצא מהנפל? דברים ברורים ופשוטים המערכת של הלבנה כ"ט יום ועוד, בכללות זה מוגדר ל' יום, כאשר היא עוברת מערכת של ל' יום אז נראה הראשית והאחרית שלה שמה מתגלה שאין נפילה, זה נקרא מה שאדם אין בו נפילה, מי שנאמר בו נפילה הוא דוד המלך כידוע הוא היה בר נפלי, הקם את סוכת דוד הנופלת בחינת סיהרא זה בחינת דוד מלכא משיחא, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת יש מעיקרא את הנפילה שעליה נאמר לכי ומעטי את עצמך זה שורש הנפילה. הנפילה מושרשת במערכת שנקראת לבנה, בלשון יותר חדה פעם ראשונה בתורה איפה מוזכר להדיא נפילה? "ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם" אומרים חז"ל במדרש שורש כל הנפילות הם תרדמה, זה שורש הנפילה של קדושה, שורש כל הנפילות של הרע הוא בדיוק להיפך זה מה שנאמר במגלת אסתר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", מכוח כך נפול תפול לפניו זה נפילת הרע, מאיפה כל שורש הנפילה של טוב? ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם התרדמה הוא שורש הנפילה של הקדושה, לא איברי סיהרא אלא לגירסא, לא איברי ליליא אלא לשינתא, זמן השינה זמן הסיהרא שהוא זמן השינה הוא מונח בו האופן של תחלת נפילה, השורש הברור כמו שנאמר לכי ומעטי את עצמך, כאן מושרש כל שורש הנפילות בעולם.
שורש הנפילה שנופל משמים לארץ הוא נופל מנותן למקבל זה נפילה ממאור גדול למאור קטן, שהמאור קטן הוא בבחינת ארץ מקבל מחמה שהיא בחינת נותן, זה שורש לנפילים של בני האלהים שנפלו משמים לארץ. לבנה היתה במדרגת שמים לכי ומעטי עצמך היא מקבלת מאור החמה היא הופכת למדרגת מקבל ארץ, שמים וארץ, זה שורש הנפילה שמונח בלבנה, לכן יציאה מנפל אצל אדם הזמן שלו הוא ל' יום כזמן מהלך הלבנה, הכוח לצאת מן הנפל הוא בעצם לצאת מהקלקול של מערכת הלבנה. כאשר הלבנה חוזרת ומתחדשת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, השלשים יום של לבנה כאן שורש מעגל שלם של לבנה אז מתגלה שהנפילה היא לא נפילה גמורה, כל זמן שאין מעגל שלם של לבנה אז אני רואה את הדבר כנפילה, אבל כשאני רואה את כל המערכת של השלשים יום וחוזר חלילה אז אני לא רואה את מערכת נפילת הלבנה, אלא אני רואה את מערכת שלימות הלבנה, זה נקרא בכור שאין נפדה אלא עד ל' יום שיצא מחזקת נפל, היציאה מהפ' של הנפילה הוא מכוח ל' יום, זה תיקון של נפילה באדם. זה מה שנאמר שעתידים להתחדש כמותה, הבר נפלי דוד מלכא משיחא כאשר הוא מתחדש הוא מושרש בלבנה, אלו הם דברים ברורים מאוד בדברי רבותינו, זה פנים אחד א"כ של שורש תיקון הנפילה באדם שלשים יום.
השורש של התיקון השני של הנפילה מה שנאמר בבעל חי וביום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה', לפני כן הוא לא מרוצה לקרבן, זה תיקון של נפילה מכוח שבע פעמים שבע מ"ט, וכשנכנסים למערכת של השמונה זה נ'. דברים ברורים וידועים יש כאן שתי פנים איך מתקנים את הנפילה, יש פנים שמתקנים את הנפילה במדרגת אדם, ויש פנים שמתקנים את הנפילה במדרגת בהמה, השורש הברור לזה ביציאת מצרים, כאשר הם רוצים לצאת ממצרים הם מבקשים לכאורה שעיקר היציאה היתה על הנפשות, אבל מעבר לעיקר היציאה לנפשות הם גם מוציאים בהמה, הגילוי של זה בשתי פנים גם צאן ובקר ילך עמנו ככה אומרים משה ואהרן לפרעה. אבל יתר על כן כל גאולת ישראל ממצרים שנקרא פסח קרבן פסח משכו וקחו לכם שה לבית אבות שה לבית, הרי שהגאולה חלה גם מצורה שנקראת אדם וגם מצורה שנקראת בהמה, כאן עומק היציאה מהנפילה של מצרים.
כל מצרים זה נפילת פה דברים ידועים וברורים מאוד, פרעה פה-רע זה שורש הנפילה למצרים זה הפ' שבנפילה לפתח חטאת רובץ, השורש של היציאה ממצרים יש בה אופן של נ' ול', כשמשה רבינו עומד לפני פרעה בן כמה הוא היה? שמנים שנה, זה הנ' והל' שמעמידה את הפ', הפ' של הנפילה, והנ' והל' הם גם פ', זה שמונים שנה שמשה עומד בפני פרעה, הוא מוציא אותם מהפ' מכוח הנ' שלפני הפ' והל' שלאחר הפ', שניהם שמונים, פ' של נפילה ונ' ול' הם פ' של תיקון, זה שמנים שנה של משה שהוא עומד לפני הפה-רע לפני הפ' של הנפילה, מכוח כך הוא מוציא אותם ממצרים.
יש כאן שני פנים א"כ איך וכיצד מוציאים אותם מנפילה של מצרים, יש את הנפילה למצרים מכוח הפ', יציאה מכוח אדם ויציאה מכוח בהמה, יציאה מכוח בהמה זה בעצם המדרגה שעל שם כך נקראת הגאולה בלשון פסח קרבן פסח. היציאה חלה באופן של נ', דברי חז"ל כידוע שהם היו שקועים במ"ט שערי טומאה וכמעט רגע כמימרא נפלו לשער הנ', זה היציאה במהלך של נ', סדר של הדבר ספירת העומר מ"ט ימים עד יום הנ' לקבלת התורה, כל היציאה היה במהלך הזה של נ', מדוע? כי זה יציאה מצד מדרגת בהמה.
יש שני דינים באדם, באדם עצמו יש דין של ופדויו מבן חודש תפדה ל' יום, ומתי התחדש דין של פדיון ל' יום בבכור, מאיפה התחדש פדיון בכורות? ביציאת מצרים, קדש לי כל בכור מצד כך הם נגאלים במדרגה של ל', החודש הזה לכם ראש חדשים ל' יום, מכוח כך פדיון בכור ל' יום זה גאולת מצרים במדרגת אדם. אבל עיקר הגאולה מתחילה ממדרגה שנקראת פסח בהמה, והיא מתגלה גם באדם שזה יום שמיני למילתו, כל העם היוצא ממצרים כי מולים הם, בשעה שהם יצאו ממצרים הם נימולו, לאחר מכן במדבר ארבעים שנה שלא נשבה רוח צפונית לא נימולו, אבל כמו שמפורש ביהושע כי כל העם היוצא ממצרים מולים הם, כוונת הדבר שניטל המדרגה של הערלה של הבהמה.
מה שהאדם נימול בשמיני ומה שבהמה ירצה לקרבן ביום שמיני מפורש בדברי רבותינו שזה שורש אחד, אבל מצד כך באדם הוא מסיר מעצמו את הערלה, אומרים חז"ל מובא ברש"י בבראשית שכאשר הקב"ה מדבר עם אברהם אבינו אז כתוב ויפול אברהם על פניו אומר רש"י מדברי חז"ל שכל זמן שלא נימול היה נופל כי אינו יכול לעמוד בפני שכינה, אבל משעה שנימול התהלך לפני והיה תמים, אבותי אשר התהלכו לפניך, אז מכוח כך כאשר האדם נימול הוא יוצא מהנפילה של ויפול אברהם על פניו, זה ההגדרה של נימול לשמיני, נימול לשמיני מוציא אותו מהנפילה. א"כ יש כאן שני שורשים בגאולת מצרים.
אנחנו עוסקים בסוגיא שכל ענינה יציאה מהנפילה, יציאה מהפה רע מהפ' של הנפילה, מכוח שפרה ופועה מכוח כאן יש כאן יציאה, ואיך יש יציאה? יציאה מדין נ' ויציאה מדין ל'. יציאה מדין נ' זה יציאה מדין של הסרת ערלה בשמיני. יציאה במדרגה של ל' היא יציאה במדרגה של אדם, אדם מתגלה במעמד הר סיני בשלימות, אז במצרים עדיין לא התגלה קדושת האדם לגמרי, במצרים יש יציאה מהשער הנ' אבל עדיין אין כניסה שלימה לל' של המציאות של החודש הזה לכם ראש חדשים, נתקשה משה בקידוש הלבנה עומק הדבר שנתקשה משה מקידוש הלבנה לעניינו, כי היציאה ממצרים היתה מצד הנ' של סומך ה' לכל הנופלים מה שיש סמיכה של הנ' שמוציאה את האדם מהנפילה של הערלה. כוח הרע שנתקן במצרים מה שאומרת הגמ' בסנהדרין שאדם הראשון מושך בערלתו היה זה נתקן, כל העם היוצאים ממצרים מולים הם אז יש כאן יציאה מן הערלה, אבל עדיין צריך לחזור ולתקן את השורש של היום רביעי דמעשה בראשית של תליית המאורות שיהי מאורות חסר ו', ואיפה זה נתקן? יום השישי שישי דמעשה בראשית נתלה ביום שישי דקבלת התורה, מצד כך התיקון של המאורת חסר ו' שמתגלה ביום רביעי דתליית המאורות נתקן בקבלת התורה בו' בסיון, אלו הם שני מהלכים אם כן של יציאה מהנפילה שנפלנו מכוח החטא במצרים, יציאה במדרגת אדם ל', ויציאה במדרגת בהמה שזה שורש של הח' נ'.
נחדד יותר עכשיו את הסוגיא הן של הבהמה והן של האדם, אבל ראשית כל א"כ נתבאר מה הוא הנפילה ומה הוא התיקון. השורש של הנפילה שנאמר להדיא באדם כמו שהוזכר לעיל ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן, דברי חז"ל שהוזכר ששורש כל הנפילות הם תרדמה, לכן הירידה למצרים היתה באופן של תרדמה גדולה נופלת על אברהם במחזה, ומה נאמר לו שם? ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, כל הנפילה למצרים התגלתה לאברהם אבינו כשאברהם אבינו נופל עליו תרדמה, הנפילה שנופל על אברהם תרדמה היא שורש לנפילה למצרים, והיכן היא מושרשת? היא מושרשת בויפל ה' תרדמה על האדם ויישן, שם זה שורש לנפילה דמצרים, הכוח של התרדמה שנפל על אדם הראשון שמכוח כך נוצר חוה זה ההשרשה בעצם לכל נפילות שיש לאדם. הפועל יוצא של אותה נפילה גילתה שתי פנים מכוח כך נברא שטן עמה כדברי חז"ל חויא מלשון נחש, מכוח כל בחטא התחדש באופן כללי שתי מהלכים, התחדש מהלך של אדם הראשון מושך בערלתו היה, והתחדש מהלך של דם נדות, דברי הגמ', מושך בערלתו כמו שמבואר בסוגיא ביבמות אז הוא לא נימול, נדה המערכת שלה סדר מערכת של נידות הוא ל' יום, ט"ו וט"ו בערך כמובן.
אבל המערכת של הנידות היא בנויה על מערכת של וסת החודש היא בנויה על מערכת של חודש, על זה בנויה דם נידות, עונה בינונית שלשים יום וכן על זה הדרך, זה בנוי על מערכת של חודש, כלומר הנפילה של התרדמה של אדם הראשון יצרה אצלו את שתי הנפילות שהוזכרו, היא יצרה אצלו את הנפילה של ערלה, והיא יצרה אצלו את הנפילה ששייכת למהלך של מונה וביום השמיני ימול בשר ערלתו, בעומק הערלה הזו זו היא המשכה של כוח בהמה באדם, והיא יצרה אצלו מערכת של נפילה שהוא נופל למערכת של נפילת הלבנה של לכי ומעטי עצמך.
לבנה שנאמר בה לכי ומעטי עצמך זה קרבן ראש חודש כדברי הגמ' כידוע הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח. כאשר יש תיקון לשני החלקים לחלק של הבהמה שמונה, ולחלק של האדם שנקרא ל', הצירוף של אותו תיקון הוא בעצם הסוד של ניסן. ניסן כמו שנאמר בהתחלה מצד הקלקול זה וינס ויצא החוצה תחלת נפילה ניסה, מצד המהלך של התיקון הנס על גבי מה הוא נבנה? נס בעומק כדברי חז"ל שהוזכרו כשנבראה האשה נברא שטן עמה אומרים חז"ל שפעם ראשונה שהוזכר בתורה ס' זה נאמר באשה ויסגר בשר תחתנה, אז מה הוא נס? נס זה הנ' של התיקון שמוציא אותו מהס' של ויסגר בשר תחתנה, זה ההגדרה של נס, הנס מוציא אותו מויסגר בשר תחתנה שנברא שטן עמה, שטן זה ההגדרה של ערילות, הוא נקרא ערל, שבעה שמות יש לו ליצר הרע כמו שאומרת הגמ' בסוף סוכה ואחד מהשמות של היצה"ר הוא נקרא ערל, ערלי לב ערלת לב זה יצר הרע. הנס הוא להוציא את האדם מהויסגר שזה שורש למיצר של מצרים, מכוח הנ' של הנס.
אבל הנ' שבנס שמוציאה את האדם ממצרים מהס' של ויסגר בשר תחתנה זה רק יציאה מהמהלך של השמונה של הערלה, יש כאן כניסה נוספת למערכת יותר עליונה שהיא המערכת של הל'. המערכת של הל' ראשית דברים כפשוטן ממש זה המערכת של ללמוד ללמד לימוד זה מתגלה במתן תורה, במתן תורה מה מתגלה? וירד ה' על הר סיני, זה ההיפך הגמור של הנפילים שנפלו מן השמים, כל נפילים כמו שהוזכר מדוע הם נקראים נפילים? שנפלו מן העולם העליון, הם נפלו מן השמים זה נפילה של קלקול, איפה מתגלה נפילה דתיקון? מן השמים השמיעך את קולו, ויתר על כן להדיא לא רק קולו ירד כביכול אלא וירד ה' על הר סיני, ההפיך הגמור של הנפילים שנפלו מן השמים לארץ זה מתגלה במעמד הר סיני. שורש התרדמה הראשונה שהיא הנפילה ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם מכוח כך נבראה אשה, לכן הנפילים שחוזרים ומעוררים את אותה נפילה מה נאמר שמה? ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, למה השורש של הנפילה שהם נופלים לנשים? כי הרי זה כבר מושרש בויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה משם זה מושרש, אז כאשר מתגלה אותה נפילה בפועל מה היא מגלה? ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו.
אבל כאשר זה נתקן במעמד הר סיני אל תגשו אל אשה שלשת ימים, כאן יש יציאה מאותו ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויסגר בשר תחתנה, חרות ממלאך המות, חרות מהס' של השטן, חרות מויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, מאיפה התחדש מהלך בבריאה שנקרא נשים? כוח מקבל לכי ומעטי עצמך, כאן שורש התיקון בעומק. ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן ויסגר בשר תחתנה מאיפה זה התגלה בעומק? מהלכי ומעטי עצמך של הירח, כשמתגלה במעמד הר סיני וירד ה' על הר סיני נפילה דקדושה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח איפה מתגלה העומק של הכפרה? בוירד ה' על הר סיני שמתגלה נפילה מעליון לתחתון כביכול לא באופן של נפילה דקלקול, אלא באופן של ירידה דקדושה, כאן עומק התיקון של הנפילים.
צריך להבין עוד פעם אדם בקלקול שלו התחדש להדיא מושך בערלתו היה זה תיקון אחד של נ', תיקון של ההשרשה של יום רביעי דמעשה בראשית ששם נאמר יהי מאורת חסר ו' לכי ומעטי עצמך, שם התיקון הוא רק באופן של וירד ה' על הר סיני. השורש של זה כמו שדובר כבר הרבה פעמים הוא באנכי יוצא בתוך ארץ מצרים, אנכי יוצא בתוך ארץ מצרים הוא עוד פעם אותו שורש של נפילים דקדושה, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה שם יש ירידה הפוכה דמצרים. במעמד הר סיני מתגלה נפילה דקדושה. על זה נאמר בעומק נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, נפלה לא תוסיף עוד ליפול, מה העומק שלא תוסיף עוד ליפול? יש כאן שתי תפיסות במערכת העמוקה מה היא ענינה של נפילה.
הרבה פעמים בלשונות חז"ל ההגדרה של נפילה תרומה שנפלה לתוך חולין וכן על זה הדרך. חלק מהגדרת נפילה מוגדר פעמים רבות בלשון חז"ל כאופן של תערובת, אופן של תערובת מוגדר נפילה עומק הדבר הכוח של נפילה מצד הקלקול הוא אחד מחמשה מיני ערב רב, למה? כי אני לוקח כוח עליון ומוריד אותו למקום תחתון, נמצא שיש תערובת של כוח עליון ותחתון למטה זה ההגדרה של נפילים דערב רב, הם נקראים נפילים והם אחד מחמשה מיני ערב רב, מה היא ההגדרה של נפילים אחד מחמשה מיני ערב רב? שהכוח של הנפילה מוריד את העליון לתחתון, וא"כ יש כאן תערובת של עליון ותחתון, תערובת של עליון ותחתון מכוח הנפילה זה נקרא מין של ערב רב נפילים. מה היא נפילה דקדושה לפי זה? נפילה דקדושה ענינה כאשר הרכין שמים לארץ במעמד הר סיני כלשון חז"ל אז יש כאן תערובת של הקדושה של העליון והתחתון, התערובת של העליון והתחתון בקדושה זה סוד נפילים דקדושה.
יש שני מהלכים אנחנו אומרים את זה כאן בעזר ה' זה יתבאר בפעם אחרת, בחמשה מיני ערב רב שהוזכר שיש נגע רע נפילים גבורים ענקים, הנפילים נופלים מלעילא לתתא, הענקים זה בדיוק הפוך מעניקים חמה בקומתן כדוגמת ענק שעומד החמה לצוואריהם, מצד כך הם מעלים את התחתון לעליון, סוד דור ההפלגה. יש שני מהלכים איך מצרפים את העליון לתחתון מצד הקלקול חמשה מיני ערב רב, הענקים מלמטה למעלה מעניקים חמה בקומתם, הנפילים מורידים את העליון לתחתון, ההורדה של העליון לתחתון בקלקול יוצרת תערובת ערב רב של נפילים, הבר נפלי כאן נופל למטה ומתערב שכוח העליון מתערב בתחתון.
בלשון ברורה איך נראה נפילים של ערב רב, כאשר אני רואה כל נס כהסבר של טבע זה נקרא נפילים, השמים נס, הארץ טבע, הם נפלו משמים לארץ כמו שנתבאר המילוי של הא' שזה סוד הפלא הנפלאות נפל למטה, זה הפך לנס תחלת נפילה ניסה, אז מה הגדרת הנפילה בלשון פשוטה וברורה? כאשר לוקחים את כוח הנס ותופסים אותו כמערכת של טבע תחתון ונותנים לו ביאורים והסברים באותו מערכת של טבע זה ההגדרה של נפילים שנפלו מן השמים. אבל כאשר כל טבע אני רואה בו את מדרגת הנס זה ההגדרה של וירד ה' על הר סיני, כשהבנו א"כ את תמצית הדברים עד השתא נסכם בקצרה ונמשיך הלאה, יש את שורש הנפילה, ויש את שורש התיקון, שורש הנפילה בפ', שורש התיקון מצד הערלה שזה השרשה של בהמה זה בנ', בשורש התיקון מצד המדרגה של האדם זה בל', צירוף של שניהם אדם ובהמה זה שורש התיקון של הבריאה. היציאה ממצרים כמו שנתבאר כוללת יציאה מהנפילה מכוח אדם ומכוח בהמה, בקלקול נאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון שעל זה נאמר יתר על כן נמשלו כבהמות נדמו, מצד האני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם זה מה שנאמר בהתחלה ויראו בני האלהים את בנות האדם, הקלקול כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ועל זה נאמר אכן כאדם תמותון מלשון אדמה, מצד התיקון ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה, מצד הקלקול נמשלו כבהמות נדמו, אז מה הוא עומק התיקון של אדם? עומק תיקון של אדם הוא בהצטרפותו של אדם ובהמה זה עומק התיקון.
אדם ובהמה אדם בגימטריא מ"ה, בהמה בגימטריא נ"ב, בצירוף יחד הם צ"ז, על זה נאמר דברי חז"ל הידועים בסנהדרין מעמיד עליהם מלך קשה כהמן ומיד הם נגאלים איפה זה מתגלה בקלקול? כאשר שאול נצטווה להכרית זרעו של עמלק אז עמלק עושה מעשה כשפים, והיכן הוא מתחבא? בבהמה ולכן היה גם ציווי להרוג גם אדם וגם בהמה, זה מצד מהלכי קלקול, עמלק שורש הערב רב חמשה מיני ערב רב כמו שהוזכר, המציאות שנקראת נפילים היא בעצם מורידה את האדם למדרגת בהמה, היא מורידה את העליון למדרגת תחתון, זה כל ההגדרה של נפילים, מצד מהלכי התיקון איך מתגלה תיקון של נפילים? צירוף של אדם ובהמה זה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן ומיד הם נגאלים. הצירוף של האדם והבהמה זה עומק תחלת ראשית הגאולה ממצרים.
פסח שנקרא על שם שפסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים, אז פסח זה שם הקרבן, ופסח זה מה שהוא פסח ולא הרג את הבכורות, הרי שהשם פסח מה הוא כולל בקרבו? הוא כולל שם קרבן בהמה שנקרא פסח, והוא כולל את קדושת הבכורות שפסח על בתי ישראל, הרי שהשם פסח ביסודו מצרף אדם ובהמה. כל הגדרת קדושת מועד פסח הוא חל מאותו צירוף של אדם ובהמה. הצירוף של אדם ובהמה זה עומק התיקון של הנפילים, במהלכי קלקול אז האדם והבהמה נתפסים כשני דברים, אדם מה בהמה בן שני מהלכים נפרדים, במהלכי תיקון כמו שידוע זמן בגימטריא צ"ז אותו דבר כמו אדם ובהמה, החודש הזה לכם ראש חדשים כאן מתחדש קדושת הזמנים של ישראל, מה זה זמן? זמן זה אדם ובהמה, החודש הזה לכם ראש חדשים כל מערכת שנקראת מערכת של זמנים דתיקון, בראשית כמו שאומרים הראשונים הספורנו והגר"א בראשית בעשרה מאמרות נברא העולם מה נברא במאמר הראשון שנקרא בראשית? אומרים הראשונים והגר"א נברא הזמן זה נברא בבראשית.
מה כוונת הדבר שנברא הזמן? נברא אותה תפיסה שהאדם והבהמה מצורפים יחד אהדדי זה נקרא זמן. החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה שמכוח כך אנחנו אומרים במטבע התפלה מקדש ישראל והזמנים, מה זה מקדש ישראל והזמנים? ישראל הקדושה שלהם היא שקדושת האדם וקדושת הבהמה מצטרפים להדדי. האופן הברור של זה הוא בקדושת תרומה, תרומה שנאמר בה ראשית בהמת כהן אוכלת בתרומה כלומר כי יש כאן גילוי של ההשרשה שהבהמה מצטרפת עם האדם.
להבין מעט יותר מה הוא עומק התפיסה של צירוף אדם בהמה מ"ה ב"ן שמצטרפים אהדדי שזה שורש כל הגאולה ממצרים, יש תפיסה שנקראת אדם, ויש תפיסה שנקראת בהמה, המדרגה של אדם, אדם כידוע שהוא בגימטריא מה בבחינה של מה שאמרו משה ואהרן ונחנו מה, מצד כך זה מדרגת הענוה של משה רבינו שמשה רבינו אומר בגאולת מצרים שלח נא ביד תשלח, מאיפה מגיע השלח נא ביד תשלח? מצד ונחנו מה, אבל הקב"ה אומר לו כדברי חז"ל אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם מאיפה מגיעה מהלך שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם? אצל משה רבינו שיש מדרגה שהוא פורש מן האשה שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום, אחד מן הדברים שפירש מן האשה ההגדרה של הדבר לעניינו זה המהלך של התיקון של הלבנה שחוזרת ומתכללת בחמה, זהו המהלך של הצירוף של האדם ובהמה למדרגה אחת.
הצירוף שנצטרף אצל משה רבינו שפירש מן האשה היא באותה הבחנה שהזמן מצטרף אצלו באופן כזה שהוא הופך להיות אחד, במהלכי הזמן שאנחנו תופסים עכשיו אז יש לנו ששה ימים ושבת קודש, אז כמו שיש חמה ויש לבנה אז גם הזמן מתחלק אצלנו לחמה משפיע ששת ימים תעשה מלאכתך, שבת מקבל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת בהגבלה גמורה לחמה ולבנה, ששת ימים חמה, שבת קודש לבנה, אבל באופן של יום שכולו שבת זה המדרגה שנאמר אדם ובהמה תושיע ה', עד שיש בדברי רבותינו שהבהמות בהררי אלף אלו הם נשמות יותר גבוהות ממדרגה של נשמת אדם, זה רק בא' באלופו של עולם שמה מצטרף האדם ובהמה יחד. אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם שבעה ימים סירב משה לגאול את ישראל מה העומק של הדברים? הרי כל מה שמשה רבינו גאל את ישראל ממצרים כדברי חז"ל כידוע שהוא מסר להם שבת, שהוא אמר לפרעה כל עם צריכים יום אחד מנוחה והוא נתן להם את השבת, עומק נקודת הדבר הגאולה היתה מכוח השבת והיא מתגלה במעמד הר סיני בשבת ניתנה תורה.
יש הבדל עצום בין הששה ימים ושבת שנתגלה במעשה בראשית לבין השבת שנתגלתה במתן תורה, יש לנו שבת דמעשה בראשית, שבת של יציאת מצרים מתן תורה, ושבת דלעתיד לבוא כדברי הראשונים, שבת דמתן תורה מגלה את היום שכולו שבת, היום שכולו שבת מתגלה יש דין של שביתת אדם ויש דין שביתת בהמתו למען ינוח שורך וחמורך, מאיפה מגיעה הלמען ינוח שורך וחמורך שמתגלה בשבת? המנוחה של שור וחמור שמתגלה בשבת הוא מהצירוף של האדם והבהמה זה ההשרשה של גאולת מצרים.
בעומק התפיסה פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה במשה מצד המדרגה האמיתית של משה כלול את שניהם, זה העומק של שורש הגאולה, כמובן היא לא התגלתה בשלימות ביציאת מצרים, אחרת לא היה חטא לאחר מכן, אבל זה תוקף ההארה. כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות היפך הנפל הנפל הנפילה הנפילים יש נפלאות, מה הוא הנפלאות? פלא עליון, פלא כדברי הרמ"א נשמה בגוף, ובלשון אחר אדם ובהמה, זה עומק הנפלאות. היום יש לנו חמשה מיני ערב רב באיזה יום במעשה בראשית נבראו הבעלי חיים בתחלתן? ביום חמישי דמעשה בראשית כאן מושרש חמשה מיני ערב רב, הם מבדילים אדם ובהמה, הם מבדילים את הו' של יום שישי שבו נברא האדם מחלק הבעלי חיים שנבראו ביום חמישי, אבל בצירוף השלם של הדבר אז האדם והבהמה מצטרפים יחד זה צירוף שלם של הו'ה' שבשם הוי"ה.
אדם ו' בהמה ה', שורש תחלת בריאת הבעלי חיים בה', שורש בריאת האדם בו', הצירוף של הדבר זה בעצם שורש התיקון של כל הבריאה כולה. מצד מהלכי הערב רב יש הבדלה בין אדם לבהמה, ויתר על כן יש השפלה של אדם למדרגת בהמה זה העומק של ערב רב הוא מערב את מדרגת אדם ומוריד אותו למדרגת בהמה, זה נפילים הוא מוריד אדם לאשה, אותו שורש חמה ללבנה וכן על זה הדרך, מצד מהלכי התיקון זה ערב רב דקדושה, מה הוא ערב רב דקדושה? שהנותן והמקבל מתחברים, שהאדם והבהמה מתערבבים יחד אהדדי בשלימות, כאן שורש התיקון של המדרגה שנקראת נפילים ביציאת מצרים.
כשבני ישראל יצאו ממצרים וגם ערב רב עלה אתם, הערב רב שנקרא נפילים שעלה עמם עצם העלה עמם הוא היפך של המילה נפילים דבר והיפוכו, היציאה ממצרים כלפי הערב רב של הנפילים הוא שהם מעלים את עצם הנפילה, רק מחמת שערב רב עלה אתם והנפילה הזו לא נתקנה בשלימות לאחר מכן וירא העם כי בושש משה לבוא דברי חז"ל כידוע בא שש כלומר עוד פעם יש נפילה מהאדם והבהמה, לא סתם נמשלו כבהמות נדמו, אלא עוד פעם יש הבדלה מהו' לה' מהבא שש, אבל מצד ההשרשה של היציאה ממצרים של גם ערב רב עלה עמם, עיקר השם עליה הוא להעלות את המדרגה שנקראת נפילים שבערב רב, ובאיזה אופן להעלות אותם? אדם ובהמה.
שנזכה בעזר ה' לאכול מן הזבחים ומן הפסחים שעומק האכילה של הקרבן פסח בלילי פסח היא לצרף את האדם ואת הבהמה לאחד, כאן שורש קדושת הזמנים בישראל מקדש ישראל והזמנים שהראשית של קדושת כל הזמנים זה חג החירות חג הפסח ששם יש צירוף גמור של אדם ובהמה תושיע ה'
שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס