נושאים בפרשה_011_ויגש.תשעח

ועתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו (בראשית מד,ל). ופרש"י "עכשיו כשהוא אצלי אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה דומה עלי ששלשתן מתו ביום אחד". והרי שמבואר ברש"י שרבוי צרות הבאות ח"ו בבת אחת  יוצרות קושי בהתמודדות עד כדי "והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה".

א"כ נשאלת השאלה איזה דרך ישכון אור להתמודדות נכונה עם קשיים בחיים?

ידוע המעשה עם 'הסטייפלער' [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל] בהיותו משרת בצבא הסובייטי בקור העצום של סיביר. רבים הם הנסיונות והקשיים שחלפו עברו על ראשו.

והנה אתא ליל שבת קדש – כלל ישראל מסובין סביב שלחנות ערוכים, מקדשים על היין בחדוותא דליבא, ממש י-ה אכסוף נעם שבת. ואמנם 'הסטייפלער' בצרה דיליה, הן שוהה הוא בגלות סיביר, עוד קט תגיע תורנות משמרתו. כמובן אצל 'הסטייפלער' גם בסיביר נשמרת היא השבת בכל פרטיה ודקדוקיה.

בהגיע תורנות משמרתו, איתרע מזליה... החייל הקודם אליו בתורנות השאיר את המעיל תלוי על גבי העץ, להוריד את המעיל מן העץ? הן איסור מוקצה יש בדבר!

נו... כל מורה הוראה בודאי היה מורה להיתר - הלא פקוח נפש הוא. להשאר בלא מעיל מותאם לקור הסיבירי? אחת דתו למות.

'הסטייפלער' התבונן בדבר וחשב "עוד חמש דקות אוכל להמתין? אם כן הבה ונמתין חמש דקות, אח"כ נבוא לידי החלטה"

חלפו להם חמש דקות והנה 'הסטייפלער' ברוך ה' מחזיק מעמד!

אם כן חשב 'הסטייפלער' בודאי נוכל להמתין עוד חמש דקות נוספות, אח"כ נחליט, הן לא בוער להחליט הרגע!

כך חמש דקות גררו להם חמש דקות נוספות וחוזר חלילה, סופו של דבר... אמנם כן - תמה לה המשמרת והמעיל כמובן נשאר מיותם על העץ.

דבר גדול למדנו מהנהגתו של 'הסטייפלער', סיפורו שופך אור על התעלומה הגדולה איך מתמודדים עם קשיים בחיים.

להתמודד עם כל הקושי בבת אחת? אי אפשר!

ברם, להתמודד עם חלק ולו הקטן ביותר אפשר? בודאי שכן!

אם כן העצה למעשה היא: פורסים את הקושי העומד כעת מולינו לנתחים קטנים ומתמודדים מול חלק אחד בלבד, זכינו ועברנו את גל ההתמודדות, שומא עלינו לבחון - אולי יש עוד איזה חלקיק, יהא אשר יהא, שאפשר גם אותו לקחת בחשבון ההתמודדות, וחוזר חלילה, כפי הכוחות שיתן הבורא יתברך ויתעלה, עד שנזכה לעבור את הקשיים והנסיונות בשלימות.

זהו סודו של רבי עקיבא - וכמו שמספרת הגמרא ביבמות (דף קכא עמוד א): תניא אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי עקיבא. וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך? אמר לי דף של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו.

סודו של רבי עקיבא, זהו בעצם סוד החיים.  

[מתוך דרשה שנשא הרב שליט"א בבואנוס איירס בקהילת 'פלורס' בסעודה שלישית.]