נושאים בפרשה_029_אמור תשעח
- 4008 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
אמור - חלל
"ולא יחללו את שם אלקיהם". חלל, חילול, חול, חולין. דבר שהיה מלא ונחלל, סילוק המילוי. "חלל פנוי". וזהו לשון התחלה, החל, כי כל התחלה חדשה בנויה על כך שהמילוי הקודם נחלל. ויש חלל גמור, וישנו חלל חלקי. חלק חל-ק. וישנו חלל חלקי "פתח" שיש לו לחי, לח-י. וישנו חלל פורתא, פתח החלון חל-ון.
ועל שם כן חול שעל שפת הים נקרא חול, מלשון חלל. כי הגלים באים לשטוף הים כמו שכתבו חז"ל על הפסוק, "חול גבול שם לים לבל יעבורון". ואילולי החול, היתה חוזרת היבשה למצב של יום שני של מעשה בראשית שהכל היה מלא מים. וביום שלישי שנאמר "יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה", נעשה היבשה חלל מן המים. והמקיים לכך הוא החול. וזהו שורש כל המלחמה בבריאה, לח-מ. מלחמה האם יהא חלל או שיחזור המילוי. והכח להלחם הוא ע"י חיל, חל-י.
והמשכת המילוי למקום החלל נקרא נחל, נ-חל. או שליחות, ידא אריכתא. ש-לח. והמסלק המילוי השלם שהוא אור ית"ש נקרא חילול השם. וכאשר שב בתשובה מתקיים בו מחילה - מחל, מ-חל. או סלח - ס-לח. מחילה על עשיית והגדלת החלל. ונעשה חל, לח, שדרכו להתפשט. ועיקר מדרגת החלל בקומת ישראל נקראת רחל, שהיא עיקרו של בית, שמהותו חלל בקרבו. ולכך היא מבכה על בניה, מבכה על רחל, - ר-חל, שנתרחב.
וכאשר במקום להחזיר המילוי הראשון ממלאים מילוי חדש נקרא הדבר חלף חל–פ. החלפת המילוי במילוי אחר. ובעומק בערך למילוי הראשון השלם המילוי השני עדיין נקרא חלל בערכין. וזהו המדרגה הנקראת חלום חל-ום. שבחלום נעשה חלל מן המציאות ומתמלא ע"י המדמה. ומילוי המדמה אינו מילוי גמור אלא דמיון. ובערך למילוי המציאות הגמור, מילוי המדמה עדיין אינו שלם ונשאר חלל. ולפיכך מת גמור נקרא חלל, ושינה שהיא אחד משישים במות, יש בה חלום, חלל פורתא.
וכאשר זוכים לחזור ולמלא את החלל בשלמות נקרא הצלחה, צלח, צ-לח. מילוי החלל בשלמות. ושלמות זו מתגלה בא"י הנקראת "ארץ זבת חלב ודבש". חלב, חל-ב מקום מילוי החלל, בבחינת "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, מראשית שנה ועד אחרית שנה". ובכל מקום האויר בבחינת חלל, משא"כ בארץ ישראל, אוירא דא"י מחכים, כי גם האויר אינו חלל אלא מלא מ"עיני ה'", עיון, חכמה. וזהו מצות חלה בא"י, חל-ה. ומשם נולד הספק בירושת צלפחד, חל - צפד.
והגילוי השלם יהיה לעת"ל, שע"ז אמרו בסוף תענית, "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, כולם מחוי באמצע ואמרי זה ה' קיונו לו ויושיענו". שמה שנקרא עתה חלל, עתיד להתהפך למחול, מילוי אור א"ס, וע"ז כולם מורים באצבעם.
ודבר זה הושרש ביצ"מ, דכתיב (שמות טו, כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך וגו'. כל המחלה, כלומר כל החללות, "כי אני ה'", ממלא את החלל. ולכך בדרך יציאתם ממצרים לא ניזונו מלחם מן האדמה, שנעשה ע"י שמחללים באדמה ונותנים זרע לתוכו וצומח ממקום החלל שנתמלא. אלא ירד להם לחם מן השמים, שבא ממקום המילוי ששורשו זיו האור העליון, כדברי הרמב"ן, אור שלמעלה מהחלל.
והושלם גילוי זה במתן תורה דכתיב (שם כד, יב) "ואתנה לך את לחת האבן" "לחת", לח-ת. מסלק את כל החללות דקלקול, וכאשר חטאו כתיב (לב, יא) "ויחל משה", ויחל דייקא. ויתר על כן כתיב (שם יט) "וירא את העגל ומחלת". ולעת"ל כנ"ל יחזור ויתהפך למחול לצדיקים.
שרשי התיבות המרכיבים מאמר זה:
חוילה, בדלח, חדקל, לקח, לחם, שלח, חלב, מחויאל, החל, מתושלח, חלון, כלח, כסלוחים, חדל, שלח, מלחמה, לחם, מלח, לחי, חמל, חלק, חלום, נחל, מחל, מחלת, רחל, לח, חלף, רחלים, חיל, חלום, הצליח, צלח, חליפה, חלש, חמול, חלה, חכלילי, לחץ, מחלי, מתלקח, מחול, חבל, לוח, שלחן, מלקח, אחלמה, חלבנה, סלח, חרגל, גחל, אביחיל, חלון, לחך, שותלח, חניאל, צלפחד, חלמיש, נחשל, חסל, זחל.
