ראש חודש מזל 006 סיון מזל תאומים

סיון הוא מזל תאומים. מה השייכות בין תאומים לקבלת התורה? ברור שיש קשר ביניהן, אבל מה השייכות?

השורש הזה הוא בדברי חז"ל בשיר השירים רבה, "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תומתי", אל תיקרי תומתי אלא תואמתי. קוב"ה וישראל נקרא כביכול "לא אני גדול ממך ולא הם גדולים ממני." וצ"ב מה כוונת דברי חז"ל אלו.

בגמ' מבואר "תורה לאו בשמים היא". בשמים רק הקב"ה מכריע, אבל כאן בעולם,  נמסרו לחכמי ישראל אץ כח ההכרעה להכריע. לכל אחד יש כח פסק, הכרעה. למעלה זהו הקב"ה ולמטה זה נמסר לחכמי הדור. חז"ל אומרים "אין מזל לישראל". א"כ בחודש סיון, שנקרא "מזל תאומים", עדיין "אין מזל לישראל" - וא"כ, ישראל הם למעלה ממזל תאומים! ה"תאומים" אינו מעמקי הגילוי של קבלת התורה. ישראל הם למעלה מהזמן, וא"כ ישראל הוא למעלה מתאומים.

מה למעלה ממדרגת תאומים? זהו "ישראל ואורייתא וקוב"ה חד הוא". הם לא "תאומים" - אלא הם חד. "תאומים"  הוא בבחינת "לא אני גדול ממך", כאילו שאנו נפרדים, אבל הבחינה העליונה מזה הוא "חד".

"משה הוסיף יום אחד מדעתו, והסכימה דעת המקום לדעתו". וצ"ב מה הכוונת חז"ל בדברים אלו, הלא מאז קבלת התורה, פשוט שמשה מכריע, וא"כ מה החידוש? החידוש הוא שהוסיף משה יום אחד מדעתו אפי' קודם מתן תורה. וכאן גנוז עומק יותר – שהאדם יכול לכוון דעתו לדעתו של קוב"ה. כשיש מחלוקת בהלכה, יש נידון למי ההלכה, אבל כאשר אדם מכוון לדעתו של מקום, אין מחלוקת. איך שייך שאדם אומר דבר אחד שאינו כמו שהקב"ה אמר? רק מחמת שלא השיג דעתו של מקום כביכול. אם אדם משיג דעתו של מקום, אז משיג רצונו ית', ואז לא שייך מחלוקת. כל מחלוקת שייך רק אם עולם התחתון לא משיג דעתו של הקב"ה. ועל זה נאמר תורה לאו בשמים היא. אבל עד כמה שיש ביטול דעת האדם לדעת קונו, אז האדם משיג המקום שאין בו מחלוקת, המקום של ישראל ואורייתא וקוב"ה חד הוא.

מי שהוא במדרגת "חד", כמו שהקב"ה לומד התורה גם הוא לומד התורה. אין לו דעת מעצמו שיכול לחול מחלוקת. אלא דבריו מכוונים כפי דעתו של הקב"ה, ואז זוכה לקבלת תורה אמיתית. משה הוסיף מדעתו, כלומר, דעתו מכוון לדעתו של מקום. זה נקרא "תורת אמת", "חותמו של הקב"ה אמת". כאשר האדם זוכה לתורה באמת, זוכה לחותמו של הקב"ה. משא"כ אם הוא במצב של "אין דיין רואה אלא מה שעיניו רואות".

"יחיד ורבים הלכה כרבים" – אין זה נאמר שהאמת ברבים ולא עם היחיד. תאומים הוא דרגה שעדיין האדם אומר הפוך מדעתו של הקב"ה. סיון הוא תאומים, אבל יש גילוי של אין מזל לישראל. כל ענין מחלוקת שייך רק מחמת שנשתברו הלוחות ראשונות לאחר חטא העגל. אילו לא חטאו, היו בנ"י דבוקים בה' באמת.

האור של חג השבועות חוזר בכל שנה. זהו הכח לקבל תורה בלי חטא – לגעת באמת. שבועות נותן כח לאדם לכוון דעתו לאמת של הקב"ה. "רצוננו לראות את מלכנו" – אין לנו דיעה, אלא כל מה שהקב"ה אמר, הוא הדיעה שלנו. קוב"ה וישראל ואורייתא חד.

מי שמבקש אמת באמת, יכול לזכות לאמיתה של תורה, מכח חג השבועות. מי שלא מחפש אמת, הוא יורד מ"אין מזל לישראל" הוא נשאר במצב של תאומים. עבודתנו לצאת ממצב של תאומים, של נפרדות מהקב"ה, ולקבל התורה באמת, את החותמו של הקב"ה אמת. יזכנו הבורא, ללמוד התורה, ולכוון דעתינו אל האמת – לתורת אמת.