שיעורים בארה”ב אייר תשפ”ג 003 מה זה ניגון

כמובן יש ניגון בכלי ויש ניגון בפה, יש מחלוקת בגמ' בערכין, מה עיקר שירה, אם עיקר שירה בפה או עיקר שירה בכלי, איך כל שירה נעשית כאשר אדם משמיע קול ויוצא ניגון, מתוך האדם עצמו איך יוצא הניגון, יש הרוח שיוצא מהריאה והיא מכה על גבי הטבעות שנמצאים בקנה ועל ידי כן זה משמיע קול, גם כל הניגונים שמנגנים, יש כלי הקשה ויש כלי מיתרים, אבל כולם בנויים על ידי איזה חיכוך שמתחכך משהו ועל ידי זה נשמע קול, כל השמעת קול הוא ששני דברים נוגעים אחד בשני ונעשה ביניהם איזה חיכוך ומהחיכוך הזה יש  השמעת קול, ובפשוטו כששני דברים מתחככים אחד עם השני זה מלחמה, ששני דברים מתנגדים אחד עם השני, וזה הפרעה וקושי, וכאן מונח החידוש של הניגון, הניגון לוקח שני דברים שמתנגדים אחד לשני, והם משמיעים קול אז בפשוטו זה קול מלחמה, אבל מה הניגון עושה הוא לוקח אותו קול והופך אותו לשיר, זה נקרא מוציא אסירים בכושרות, מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, כששני בני זוג מתחתנים, הם יכולים להיות דומה אחד לשני בדיוק? בודאי שלא, כי כל אחד שונה מהשני אז אם אחד שונה מהשני אז צריך להיות השמעת קול, אז כשלא זוכים אז ההשמעת קול שנמצא בבית הוא כמו קול של מלחמה, התנגדות אחד לשני, אבל כשזוכים הקול הזה הופך להיות ניגון, וזה תפיסת הניגון

 

מה העומק שבן אדם נמשך אחרי הניגון, כל אחד מרגיש לפי חלקו שכשיש ניגון ערב הנפש נמשכת אחרי הניגון, כי כשהוא נמצא כאן בעולם, בפשוטו לפני הניגון אז יש לו הרבה קשיים הרבה התמודדוית הרבה התנגדויות וההתנגדויות האלו משמיעות קול, לפעמים עוברים ליד הבית שומעים בחוץ ברחוב, מה שומעים קול מלחמה, קול ענות מלחמה אנכי שומע, אבל כשפתאום הוא מרגיש שכל המלחמות איזה קול הם משמיעים, הם משמיעים קול של ניגון, אז הנפש כוספת ומשתוקקת שכל הבעיות שיש יהפכו להיות כולם למציאות של שירה, למציאות של ניגון,

 

התורה הקדושה נקראת שירה, מפורש בפסוק וענתה בי השירה הזאת לעד, כי לא תשכח מפי זרעו התורה הקדושה נקראת שירה, כל  מי שלמד מעט דברי תורה יודע, כל הש"ס כולו במה הוא מלא ורימינהו קושיות תירוצים, כשמגיעים למדרגה הפנימית שכל הסתירות מה הם הופכים להיות? קול שירה זה נקרא שהתורה נקראת שירה, כשכל הסתירות זה לא השמעת קול של מלחמה כפשוטו, זה מלחמתה של תורה, ידי למלחמה, אבל כשזוכים אז כל ההשמעת קול זה הופך להיות מציאות של שירה, לשם בעצם כל הנפשות כוספות בעומק, לצאת מכל המלחמות שיש בעולם והמלחמות האלו שיש בעולם זה הופך להיות מציאות של כלי שירה,

 

ניתן דוגמה ברורה יש הרבה סוגים של כלי שיר כמו שמפורש בפסוקים וגם בחז"ל , הרבה שמות של כלי שיר שישנם, אחד מכלי שיר נקרא למנצח על הגיתית לאסף מזמור, מה זה למנצח על הגיתית, יש אחד מן השמות של הכלים הוא נקרא גיתית , למה הוא נקרא גיתית מאיזה לשון הוא נקרא גיתית, מלשון גת דורכים ענבים בגת, איך דורכים ענבים בגת, היום הכל משוכלל יש מכונות, אבל פעם איך היו דורכים ענבים בגת ברגליים, היו דורכים חזק עם העקב ויוצא יין, כשדורכים על דבר ברגל מועכים אותו כותשים אותו, מה הסברא הפשוטה זה שיר או שזה מלחמה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, העקב דורכים עם זה אדם הולך בבית פתאום הוא רואה בעל חי, מה הוא מנסה מיד לעשות או ספריי, או דורך ברגל והורג עם הרגל, אבל הענבים כאשר דורכים אותם בגת אז הפעולה הוא לכאורה הוא פעולה של מלחמה, אבל הגמ' אומרת אין אומרים שירה אלא על היין, והיו אומרים על זה שירה, ככה אומר היריעות שלמה שהיו מנגנים, אין לך זמן ניגון יותר גדול  מזה, כשהיו דורכים על הענבים מה היה יוצא היין, אין אומרים שירה אלא על היין אז היו אומרים על זה שירה, אז הכלי שניגנו באותו זמן קראו לו גיתית גת, וזה למנצח על הגיתית, כל המלחמות שיש בעולם הם מתחילים ביין, הגמ' הרי אומרת אדם הראשון כשאכל מעץ הדעת ללשון אחד איזה עץ זה היה, זה היה ענבים סחטה לו, הגמ' הרי אומרת בלשון הפסוק איך קורים לענבים דגן תירוש ויצהר והגמ' אומרת תירש זה יין ולמה נקרא תירוש זכה נעשה ראש, לא זכה נעשה רש מה ההיפך של ראש הוא העקב, אז כשלא זכה שנעשה רש אז באיזה מדריגה הוא נמצא, הוא נמצא למטה, ובתירוש בעצמו יש אותיות תיו שיר, כשמגיעים למדרגת תירוש מצד התיקון  אז הכל מהתחלה עד הסוף זכה נעשה ראש, אבל גם כשלא זכה שנעשה למטה עקב שזה התיו אז כולו הופך להיות למציאות של שיר, כשאדם נמצא במדרגה של שירה לפי זה מה הוא מרגיש, כל אחד יכול להרגיש את זה הוא מרגיש שאין מלחמות, הכל שמח, הכל רגוע, הכל שלוי, זה העומק של המדרגה של שיר המדרגה של שיר הוא שאין מציאות של מלחמה

 

עכשיו שאלתם מה זה בצל כנפיך בצל ידיך, ידיים יכולים להיות ידי למלחמה, אבל מה זה צל ידיך, סתם ידיים שיכולים להיות במדרגה של מלחמה, מה הם  הופכים להיות  זה הופך להיות צל עליו  ומגן עליו זה נקרא מציל מפני החמה, אז כשהמציאות של הדבר אינו ידיים של מלחמות אלא ידיים של הגנה זה העומק של המציאות של השירה ונקודה זו הוא יסודית וברורה מאד, מדרגת שירה זה בהרגשה כשאדם מתחבר לשיר הוא יוצא מהעולם של מלחמות והקשיים וכל ההתנגדוית יחד הופכים להיות שירה אחד גדולה, כשמשה רבינו אמר שירה זה השירה השורשית שיש בתורה, מתי הוא אמר שירה, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת, היה מלחמה כשהם נמצאים במצרים, הכל התנגדויות, כשמנצחים את מצרים זה הופך להיות שירה ואין הכוונה שמכאן ולהבא זה נהפך לשירה, אלא כל הקולות שנשמעו עד כאןנ הפכים להיות קולות של שירה, אבל אז ישיר כמו שחז"ל אומרים מה זה אז ישיר זה בלעתיד לבא, מה יהיה בלעתיד לבוא, ככל הקולות הצווחה ששמענו כל ימות עולם, כל הקולות צעקה כל הקולות מלחמה הם יצטרפו יחד והם יהפכו להיות מציאות של שירה, הפעם הראשון שכתוב בתורה קול כתוב את קולך שמעתי בתוך הגן ואירא ואחבא ,שזה קול של פחד, אבל כשיתוקן כל הבריאה כולה, אז כל הבריאה יהיה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, מה זה חתן וכלה הם מצטרפים יחד, עזר כנגדו, מצטרפים ביחד, כל הבריאה כולה תהפך לקול, זה הקול של שירה, עכשיו זה רק במדרגה של שירת הלוים ששרו בזמן שבית המקדש היה קיים, אבל כשיבוא משיח במהרה בימינו כל הקולות של כל העולם כולו, כל האנחות שכל אחד מאתנו התאנח כל הצעקות יהפכו לשירה, זה נקרא גאולה שכל העולם הופך להיות  במדרגה של שירה